ילדים הם לא רק מבוגרים מיניאטוריים. במהלך ההתפתחות מתינוקות לבני נוער, ילדים כל הזמן גדלים ומתפתחים, פיזית ונפשית. כאשר, כל שלב בהתפתחות חיוני לשלב הבא.
ככל שהשלבים המוקדמים איכותיים יותר כך זה יתבטא בהמשך. לעיתים, ישנם הפרעות בהתפתחות או ליקויים שמאלצים התערבות של פיזיותרפיסט התפתחותי.
בגדול, ניתן לחלק את ההפרעות לכמה קטגוריות מרכזיות:
ריאות ומערכת כללית
מוח ומע' העצבים
פיתוח הפרעות בהתפתחות
ליקויים או פגיעות בעצמות, המפרקים והשרירים
תחום הפיזיותרפיה ההתפתחותית שונה מפיזיותרפיה למבוגרים, מהסיבה שליקויים או פגיעות טראומטיות על ילד מנוהלים באופן שונה מפציעות דומות שניתן לראות אצל מבוגרים. לעיתים קרובות, תקופות ההחלמה והכוחות המכאניים אצל ילד ישתנו בכל שלב בהתפתחותו.
כמו כן, ישנן בעיות התפתחותיות כגון שיתוק מוחין, ניוון שרירים, עקמת סיסטיק פיברוזיס ושם יש הכרח לטיפול פיזיותרפי סטי אינטנסיבי, לעיתים גם בשלבים שונים של חיי הילד.
ההבדל המשמעותי בין טיפול פיזיותרפי התפתחותי לטיפול פיזיותרפיה אצל בוגרים זה שאצל תינוקות וילדים הטיפול נעשה תוך כדי ההתפתחות ומלמדים את התינוק/ילד להתמודד עם הפעילות הנלמדת בזמן שאצל בוגרים הידע היה קיים כלומר המוח מכיר את הפעילות וצריך ללמד מחדש או דרכים עוקפות אבל בכל מקרה הידע המוקדם היה.
לדוגמא: הליכה – תינוק עם עיכוב בהליכה: בפיזיותרפיה מלמדים את הגוף שלו את כל המרכיבים שדרושים להליכה שמאיזה שהיא סיבה הילד לא הצליח לרכוש בעצמו ואדם בוגר הלך ומסיבה כלשהיא לא מצליח ללכת בפיזיותרפיה מנסים להחזיר לו את היכולת.
מכאן ניתן להסיק שהטיפול של ילד תוך כדי התפתחות דורש מיומנות שונה וייחודית.
חשוב מאד להבהיר שפיזיותרפיסטית התפתחותית לומדת ארבע שנים באוניברסיטה לקבלת תואר בפיזיותרפיה שמאפשר להוציא רישיון עבודה של משרד הבריאות שרק איתו אפשר לעבוד כפיזיותרפיסט. בהמשך יש צורך בשנים רבות של ניסיון תוך השתתפות בקורסים שבהם לומדים את יסודות הטיפול בילדים ובהמשך קורסים מתקדמים וקורסי טיפול בתינוקות.כמובן שכל הזמן יש צורך להתעדכן מאחר וזה תחום מאד דינמי.